כשהפרעת קשב פוגשת את המנטליזציה – להתמודד עם הפרעת קשב בגיל ההתבגרות / ד”ר דנה לסרי, פסיכולוגית קלינית

אחת היכולות שמייחדות אותנו, בני האדם, מבעלי חיים אחרים, היא היכולת להבין ולתת משמעות להתנהגות שלנו ושל אחרים. אנו יכולים לתפוס שלאנשים יש רצונות, משאלות, מחשבות ורגשות שהם שונים משלנו ובכלל, שיש דבר כזה שנקרא ״עולם פנימי״.

היכולת הזו, שנקראת מנטליזציה, קיימת בכולנו ברמה זו או אחרת ולרוב אנחנו משתמשים בה בלי מאמץ במפגשים חברתיים ועל מנת לווסת את הרגשות שלנו. למעשה, מנטליזציה היא אחת מאבני היסוד של יכולותינו הבינאישיות. עם זאת, פעמים רבות אתגרים, לחץ חיצוני (דוגמת רעש, כעס מבחוץ) או פנימי (רעב, התרגשות) וגם מצבים ואנשים מסוימים המעוררים בנו רגשות חזקים מובילים לכך שהיכולת הזו נפגעת, ובמקומה אנחנו מתחילים להגיב ״על אוטומט״. אנחנו כבר לא שואלים אלא ״יודעים״ מה עובר לאחרים בראש, חווים דברים בעוצמה גבוהה, פתאום לא מזהים את עצמנו (אני אמרתי את זה?!) ומגיבים באימפולסיביות.

לאנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז קיימת מורכבות בשימור מנטליזציה  וזאת לאור התלות בין היכולת שלנו להתבונן בעצמנו (״מבחוץ״) ובאחרים (״מבפנים״) ליכולת שלנו לשמר קשב. הקשב הפגוע למעשה מקשה על היכולת למנטליזציה. עולה כי יכולות מנטליזציה נמוכות קשורות  לקושי בויסות רגשות והתנהגויות אימפולסיביות בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז. מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב חווים מתח וקשיים בינאישיים, במיוחד ביחסים בתוך המשפחה, אשר מוסיפים נדבך  ביכולת  ההתמודדות שלהם.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שניתן לשפר יכולות מנטליזציה וששיפור זה מוביל ליכולת ויסות רגשות טובה יותר, מחזק תפקוד חברתי ויחסים בינאישיים, ומפחית מצוקה רגשית.

בהתבסס על מחקרים אלו, אנו ב – הדספייס פיתחנו מודל טיפולי המשתמש במנטליזציה ככלי שיכול לסייע למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ומשפחותיהם להתמודד טוב יותר עם אתגרי היומיום.

Call Now Button