תופסים ראש” – הטוב? הרע והמכוער  / יפתח גולדווין , מנהל קליני , הדספייס בת ים

המושג “תופסים ראש” הפך למושג רווח בקרב הצעירים ובפרט בתקופה האחרונה ,במסגרתה משוועים הצעירים לייצר חוויה של ניתוק מ”טרדות היומיום”. אנחנו שומעים , רואים אבל לא כל כך מבינים מה זה אומר או מה עושים עם זה….
מאז פריצתו של נגיף הקורונה לחיינו, לפני כחצי שנה, מצויים בני נוער וצעירים במצב של בדידות מוגברת ולעיתים אף בידוד של ממש. סגירתם הכמעט מוחלטת של מוסדות הלימודים והתעסוקה סגרה בפני הצעירים את מרבית ההזדמנויות שהיו להם למפגשים חברתיים מקריים. אלו מהם שהיו בעלי רשת חברתית חזקה לפני תקופת הקורונה, ו/או גרים בבית תומך, מסוגלים להסתגל ולשמור על קשר עם חברים, אך צעירים שהיו מעט מבודדים או חלשים מבחינה חברתית לפני תקופת הקורונה נותרו לבדם וסובלים מתחושת בדידות איומה. על רקע זה, רואים במחקרים בעולם זינוק בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער וצעירים. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם בשימוש בסמים הזמינים והפופולריים ביותר- אלכוהול וקנאביס. שימוש בחומרים פסיכואקטיביים מוכר בספרות המחקרית כאמצעי ל”טיפול תרופתי עצמי” במצבי דיכאון, פוסט טראומה, אבל, חרדה ועוד. השימוש בחומרים מספק בריחה, הקלה, משכך את הרגשות הקשים והמעיקים, ויכול אף לייצר תחושות נעימות וחיוביות, גם אם לזמן קצר. עם זאת, כאמור, ההקלה היא קצרת מועד מה שמייצר את הצורך להשתמש במנה נוספת לאחר שפגה ההשפעה בכדי להשיג את אותה התחושה, ומעגל זה עלול לייצר שימוש לרעה בחומרים.
מהו שימור לרעה בחומרים? זהו שימוש המבוסס על תלות רגשית של האדם בחומר הפסיכואקטיבי, שהופך לאמצעי הוויסות הרגשי המרכזי, אם לא היחיד, ומכרסם בהדרגה בתפקוד בכל התחומים. יש לציין כי צעירים ובמיוחד בני נוער מצויים בסיכון מוגבר לשימוש לרעה ואף להתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, משום שההתפתחות של המנגנונים המעכבים והממתנים במוח היא איטית יחסית ומתרחשת לקראת סוף גיל ההתבגרות. ההשפעה של שימוש אינטנסיבי בחומרים הפסיכואקטיביים על המוח המתבגר עלולה להיות הרסנית, וקיים קונצנזוס בין חוקרים שהוא בעייתי במיוחד בגילאים אלו.
חשוב להבחין בין הסיכונים הכרוכים בשימוש לרעה בשני הסמים: אלכוהול וקנאביס. הסיכון המרכזי של שימוש באלכוהול עבור צעירים הוא שהסם משבש את שיפוט המציאות וקבלת ההחלטות, מה שעלול להציב צעירים בסיכון מוגבר לאלימות מכל הסוגים, כולל אובדנות. דוגמא מצמררת במיוחד ראינו לאחרונה באונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת, בו על פי העדויות הקורבן וכל המבצעים היו בהשפעת כמויות גדולות ביותר של אלכוהול. הסיכון המרכזי של שימוש לרעה בקנאביס הוא התקבעות של הצעירים במצב של פסיביות, והפחתת המוטיבציה שלהם לעשות שינוי במצב שמקשה עליהם ולשפר את חייהם. כך, הם עלולים להיתקע במעגל של תת-תעסוקה, בדידות ותפקוד חלקי, מה שעלול לפגוע באיכות חייהם, כמו גם ביכולתם לחיות כאזרחים עצמאיים ותורמים בחברה.
אז מה לעשות? הדבר החשוב ביותר שיכולים ההורים והצעירים עצמם לעשות הוא לשים לב לילדיהם, לחבריהם ולעצמם- האם יש שינוי התנהגותי, האם שמים לב לשימוש מוגבר בחומרים והאם קיימת מצוקה משמעותית הדורשת התייחסות. במידה ומזהים שקיימת מצוקה המייצרת שימוש מוגבר בחומרים יש “להדק” את טבעת התמיכה סביב הצעירים המצויים במצוקה, ומומלץ לפנות לגורמי מקצוע להתייעצות ועזרה.

Call Now Button