נתחיל בתרגיל – עצומ.י עיניים ונסה.י להיזכר- מי היית בגיל ההתבגרות? מה עניין אותך? מה היה לך קשה? מה היו המטרות שלך? מה המשברים שהתמודדת איתם? במה היית דומה לילד.ה שלך? במה אתם.ן שונים.ות?
אחרי שנזכרת לרגע איך זה מרגיש להיות נער.ה מתבגר.ת – פתח.י את העיניים.
אולי כחלק מהתרגיל נזכרת שגיל ההתבגרות היא תקופה משמעותית בעיצוב העצמי. תקופה בה הערך העצמי נבנה ושאלות בנוגע לזהות שלנו הופכות למעסיקות ומשמעותיות יותר ויותר.
זו תקופה בה יש ריבוי חוויות ראשוניות ומשמעותיות והסביבה החברתית מקבלת מקום עצום בחיינו. מסיבות אלו דברים רבים יכולים להוביל לתחושה קשה ואף משברית. לעיתים משהו שלנו, כהורים, יכול להראות כדבר קטן, נקודתי ופעוט, מסיבה כלשהי עבור הילד שלנו הוא אירוע משמעותי, חשוב ואפילו קריטי.
חוויה משברית הינה תחושה סובייקטיבית. כלומר, כל אחד.ת חווה אותה אחרת. גם בתסמינים, גם בדברים שיכולים לעזור וגם בטריגרים אשר עשויים להוביל לחוויה משברית.
יחד עם זאת, אספנו עבורכם כמה מאפיינים שיכולים לעזור לכם להבין האם הילד.ה שלכם מתמודד.ת עם משבר:
* חוסר חשק לבצע פעילות יומיומית.
* התפרצויות, כעסים ומריבות בבית.
* הסתגרות בחדר לשעות ארוכות.
* קושי לצאת מהמיטה בבוקר ולהתחיל את היום.
* שינה עודפת או קושי לישון.
* הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים.
* חוסר הנאה מדברים שבעבר נהנה מהם.
* שינויים בתאבון- תאבון מוגבר או חוסר תאבון.
* ירידה במצב הרוח או שינויים קיצוניים במצב הרוח.
אם אתם אכן חושבים שהילד.ה שלכם מתמודד.ת עם משבר, איך אתם יכולים לעזור?
* לזהות האם הילד.ה שלי מתמודדת עם משבר? (סימנים לזיהוי פה למעלה).
* להתעניין מבלי ללחוץ ומבלי להכריח לדבר או לצפות שישתף.
* לא צריך מיד להרגיע או להציע פתרונות – לפעמים רק להקשיב זאת ההתערבות הכי נכונה.
* להזכיר שאתם פה לדבר. גם אם זה נראה לכם מובן מאליו, הגידו לילד שלכם.ן שאתם.ן כאן בשבילו.ה. שלא משנה מה קרה אתם.ן לא תשפטו, תתערבו, או תפעלו, מבלי שהילד.ה רוצה בכך.
* להציע אנשים קרובים אחרים לדבר איתם – בני משפחה, מורה, חברים, מדריך וכו’.
* לעשות בעדינות חוזה על הדברים הבסיסים שעל אף הקושי הגדול ממשיכים להתקיים (בנוגע להגעה למסגרות, שינה, ניקיון, אוכל) וכן להגדיר במה הילד צריך לשתף אתכם (למשל- אם לא אכל כל היום).
עליכם להיות במעקב על משך הזמן וחומרת המצב. במידה ולא ניכר שינוי לאורך כשלושה חודשים מומלץ לפנות לטיפול אצל איש מקצוע מוסמך.
המאמר אינו מחליף ייעוץ טיפולי מקצועי.
אם אתם מרגישים צורך בכך אתם מוזמנים לפנות אלינו, או לכל גורם טיפולי מקצועי אחר שאתם סומכים עליו.
