חודש הגאווה נותן לנו הזדמנות להתעסק בזהות המגדרית ובמיניות שלנו. לשאול את עצמנו מה מצופה מאיתנו, מה אנחנו מצפים מאחרים ואיך היינו רוצים לתפוס ולתקשר את כל זה לקרובים אלינו.
נתחיל מכמה דברים בסיסיים שחשוב לדעת:
- מיניות מתקיימת על רצף
אפשר להימשך לשני המינים, למין אחד או לשום דבר.
- זהות מגדרית
היא החוויה שלנו כגבר, אישה, שניהם או אף אחד מהם. הרבה א.נשים מרגישים איפשהו באמצע. רובנו פסיפס של מאפיינים “גבריים” ו”נשיים”.
- מוח נשי, מוח גברי
מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שהמוח שלנו הוא פסיפס של תפקודים נשיים וגבריים ולא משהו חד משמעי. לכן, אנחנו יצורים מורכבים.
- מה עושים עם מורכבות
מורכבות היא חלק בלתי נפרד מהחיים. אנחנו יכולים להרגיש שהמיניות או הזהות שלנו מבלבלות ולא דומות לאנשים שסביבנו. מותר להתבלבל, מותר לתהות, מותר לשאול שאלות- יש מקום למגוון.
הדבר האחרון והחשוב ביותר –
הזהות המינית והמגדרית שלך, היא שלך
את.ה לא לבד, גם אם זה מרגיש ככה
אם המציאות היא יותר מידי,אל תישאר.י עם זה לבד
אם אתם הורים לילד.ה שיצא.ה מהארון, או מעוניינים לדעת איך מתמודדים עם יציאה מהארון, מוזמנים להמשיך לקרוא פה. אם לא, מוזמנים לקפוץ לחלק הבא.
הרבה פעמים כשילד יוצא מהארון, ההורים נכנסים אליו.
הבושה שהילד.ה שיתפ.ה עוברת להורים שפתאום צריכים להתמודד עם היציאה מהארון. זה יכול להיות מפחיד, מבלבל ולא מובן, ובשביל הורים רבים שאינם מרגישים קרובים או מחוברים לכך זה יכול להיות משבר של ממש. זה מאוד טבעי שזה יהיה דבר מורכב ויקח לכם, ההורים, זמן לעכל את זה.
מתוך הקושי יכולות לעלות שאלות רבות: איך הסביבה תקבל את זה? מה יהיה העתיד של הילד.ה שלי? איך הוא יהיה מבוגר מאושר כגיי? האם זה שם אותו.ה בסיכון?
אז מה אתם יכולים לעשות כדי להקל על התהליך שלכם?
- קודם כל לתת תיקוף ומקום לרגשות והחששות שלכם –הם מגיעים ממקום אוהב שרוצה את הטוב ביותר בשביל הילד שלכם.
- יחד עם התיקוף והמקום לרגשות שלכם חשוב לתת לילד שלכם מקום, אהבה בלי תנאי. להראות שיחד עם החששות אתם פה איתו.ה ושהדאגה היא מתוך אהבה.
- לזכור שהתהליך שאתם יוצאים אליו הוא מסע משותף עם הילד.ה שלכם. אם אתם מרגישים אתם צריכים תמיכה זה לגיטימי והגיוני, ואתם גם יכולים לקבל אותה.
ההתמודדות עם הסיפור של זהות מגדרית ומיניות קשורה גם להורים שהילדים שלהם לא יצאו מהארון. איך זה קשור? בסביבה שאתם מייצרים ובשיח שמתקיים בבית
כל בית יכול לייצר סביבה תומכת שתאפשר לילדים לבנות את הזהות המינית והמגדרית שלהם.ן באופן אותנטי ובריא. למה כל כך חשוב לעשות את זה? ילדים שמקבלים תמיכה משפחתית נכונה לא יחפשו תמיכה במקומות מעורערים שלא נמצאים תחת השגחה ויהיו חשופים לפחות סיכונים.
איך עושים את זה? בעזרת שני בסיסים:
- שיח מקבל ולא אלים. לשים לב לסוג השיח שמתקיים בבית ולתגובה שלנו לשיח שמגיע מבחוץ. שיח שיפוטי, שמתייחס לנטיות מיניות וזהויות מגדריות כקללה, או התוכן שאנו שמים בטלוויזיה, הם משמעותיים באווירה שאנחנו יוצרים בבית. גם אם בטלוויזיה משודרת תוכנית מסוימת שמביאה אל הבית שיח שיפוטי, או שהדבר מגיע מקרוב משפחה אחר, אפשר לדבר על זה ולהבהיר את המקום של ההורים אל מול זה.
- לדחוק החוצה זאת לא אסטרטגיה. אי אפשר להשפיע, למחוק או לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית. ניסיון לדחוק את זה מהתודעה של הילד.ה רק תרחיק את האפשרות לקיים על זה שיח בריא וליצור סביבה מכילה ומקבלת. חשיפה לתכנים בנושא לא תהפוך מישהו.י לגיי, אבל היא כן יכולה לתקף תחושות מורכבות שכבר קיימות אצל הילד.ה, ותאפשר לו או לה לדבר איתכם כשירגישו צורך בכך.
