כשהשגרה יוצאת לחופש, גם הגבולות נבחנים מחדש. איך מציבים גבולות למתבגרים ואיך שומרים על סמכות הורית בלי להפוך כל שיחה למאבק?
החופש הגדול הגיע. אחרי שנה כל כך מורכבת, רבים מאיתנו מרגישים שהגיע הזמן לנוח, לשחרר קצת מהכללים ופשוט ליהנות מהקיץ. זה לגמרי מובן. אבל בני הנוער שלנו לא יוצאים לחופשה מתהליך ההתבגרות שלהם, והם זקוקים לנו כהורים מתפקדים גם בתקופה הזאת.
דווקא כשהשגרה משתנה, שעות השינה נדחות, היציאות מתרבות והמסגרת נעלמת, הגבולות שאנחנו מציבים הופכים למשמעותיים יותר. אז איך לא בוחרים ב"שקט תעשייתי", שעלול לגבות מחיר בהמשך, וממשיכים להציב גבולות למרות שנגמרו הכוחות?
החופש הגדול הגיע. אחרי שנה כל כך מורכבת, רבים מאיתנו מרגישים שהגיע הזמן לנוח, לשחרר קצת מהכללים ופשוט ליהנות מהקיץ. זה לגמרי מובן. אבל בני הנוער שלנו לא יוצאים לחופשה מתהליך ההתבגרות שלהם, והם זקוקים לנו כהורים מתפקדים גם בתקופה הזאת.
דווקא כשהשגרה משתנה, שעות השינה נדחות, היציאות מתרבות והמסגרת נעלמת, הגבולות שאנחנו מציבים הופכים למשמעותיים יותר. אז איך לא בוחרים ב"שקט תעשייתי", שעלול לגבות מחיר בהמשך, וממשיכים להציב גבולות למרות שנגמרו הכוחות?
עצור, גבול לפניך
לפני שמדברים על איך מציבים גבולות, כדאי לעצור ולהבין למה הם בכלל חשובים.
גבול הוא עוגן התפתחותי, המעניק ביטחון, מסגרת וכלים שעוזרים למתבגרים לשמור על עצמם, לפתח עצמאות ולצמוח.
אני אוהבת לחשוב על צמחים מטפסים. כל עוד אין להם גדר או סולם, הם מתפשטים לכל עבר. דווקא כשהם מקבלים גבולות, הם מצליחים לצמוח לגובה. כך גם המתבגרים שלנו: הגבולות שאנחנו מציבים לא מגבילים אותם, אלא מאפשרים להם להתפתח.
חשוב לזכור שגבולות אינם חשובים רק למתבגרים. הם חיוניים גם עבורנו כהורים. כשחוקי המשחק ברורים, שני הצדדים מרגישים פחות מבולבלים, יש יותר ודאות ופחות מקום למאבקי כוח.
אז איך עושים את זה בפועל?
הנה חמישה עקרונות פשוטים שיכולים לעזור:
1. גבשו את החוקים והגבולות החשובים לכם כהורים.
אמנם להגיב באוטומט זה לעיתים בלתי נמנע, אך קחו זמן לשבת ולהחליט מראש מה חשוב לכם בתקופת הקיץ כהורים. איפה חשוב להתעקש ואיפה אפשר לשחרר. לאחר מכן, שבו עם המתבגרים ושתפו אותם. הפכו אותם שותפים לדרך. כשהגבולות ברורים מראש, קל יותר לדבר אותם בזמן אמת.
2. הקפידו על חוקים קצרים, ברורים וחיוביים.
או בשפה של המתבגרים: "אל תחפרו!" 😉. במקום לדבר בהרצאות ובהסברים ארוכים, תהיו קצרים ולעניין. למשל: "כל אחד מפנה את הצלחת שלו בסוף האוכל, כדי שנשמור יחד על אווירה נעימה".
3. אל תגידו רק מה לא, אמרו גם מה כן.
לשמוע רק "לא" כל הזמן עלול להוביל לתחושת מתח והתשה לשני הצדדים. כאשר מוסיפים ומלמדים מה כן מותר ושמים דגש על האפשרויות שעומדות בפני המתבגרים, יוצרים מרחב מאפשר, נעים וגמיש יותר. למשל: "לא משחקים בכדור בתוך הבית, אבל אתה כן יכול לשחק בכיף בחצר".
4. לבחור מבין אפשרויות שאתם נותנים.
בחירה היא חשובה, והיא קלה יותר כאשר היא מתוך אפשרויות ברורות. למשל: "אתה חוזר הביתה עד השעה 00:00. או שאני אבוא לקחת אותך או שתיקח מונית עם חברים, מה אתה מעדיף?".
5. הציבו גבול להתנהגות, אבל תנו לגיטימציה לרגש.
אי אפשר להתנהג איך שרוצים, אבל מותר להרגיש כל רגש שעולה, וזה אפילו חשוב. המטרה היא ללמד את המתבגרים לדבר רגש ולא רק להתנהג רגש. למשל: "אתה לא יכול לטרוק דלתות בבית, אבל מותר לך לכעוס ולהגיד לי מה מכעיס אותך". בואו נעזור למתבגרים להבין איזה רגש יושב מתחת להתנהגות. התיווך הרגשי הינו חשוב במיוחד גם בגילאים האלה.
כאשר נזכור שהמתבגרים שלנו הם לא באמת נגדנו, אלא בעד עצמם, נצליח להסתכל על כל ויכוח כעל חדר כושר לאימון המתבגר, לבדיקת גבולות, לגדילה ולהתפתחות. אין כאן מנצחים ומפסידים, אלא תהליך גדילה והתבגרות בריאה.
שיהיה קיץ נעים לכולם!
*גל לוי אופק, עו"ס (MSW) ומטפלת זוגית ומשפחתית בהדספייס קרית שמונה
