“פחד לא יכול לפגוע בך, אבל אחיזה בו יכולה להחמיר לכדי חרדה”
הגורמים להתקפי חרדה והדרך למניעתם / תרגום הרצאת טד- סינדי אהרונסון
קוצר נשימה, תחושה של חוסר אונים, ערפול חושים. אלו הן חלק מהתופעות של התקפי חרדה. מחקרים מוכיחים שלפחות שליש מבני האדם יחוו התקף חרדה במהלך חייהם.
מדוע זה קורה? איך ניתן להתמודד עם התקפי חרדה? אנו מביאים כאן תקציר מתוך הרצאת טד – סינדי אהרונסון Cindy J. Aaronson: What causes panic attacks, and how can you prevent them? | TED Talk
דמיינו את הסיטואציה: הגוף שמרגיש כמו נדנדה ללא כוח משיכה, ממריאה לגבהים מפחידים, מראות מטושטשים. לאורך כל השנים, מטפלים ניסו לתאר את החוויה של התקף חרדה, זוהי חוויה כ”כ חזקה שלרגע נדמה כאילו מדובר בהתקף לב או כל מצב מסכן חיים אחר. אומנם אין סכנת חיים ממשית, אך יחד עם זאת, החשש מהתקף נוסף, עלול לשתק ויכול להגביל את ההתנהלות היום יומית של האדם ולגרום להתקפי חרדה נוספים.
מחקרים מוכיחים כי לפחות שליש מבני האדם יחוו התקף חרדה במהלך חייהם ולמרות שלא תמיד קל לנו להסתכל לחרדה בעיניים ולהתמודד, אנחנו חייבים את זה לעצמנו, משום שהצעד הראשון! במניעת התקפי חרדה הוא להבין אותם.
מה קורה לנו בגוף בזמן התקף חרדה?
התקף חרדה הוא תגובה פיזית ומוגזמת של הגוף לתפיסה של סכנה. זה מתחיל באמיגדלה, האיזור במוח שאחראי על עיבוד הפחד. כשהוא מזהה פחד- הוא מעורר את מערכת העצבים הסימפתטית שגורמת לשחרור אדרנלין -שגורם לעליה בקצב הנשימה והלב – שמזרים דם לידיים והרגלים- שולח חמצן למוח שגורם לו להיות דרוך יותר ומגיב בזמן התקף חרדה. התגובה הזו אף מחריפה יותר מה שגורם לדופק מהיר, נשימות כבדות ומואצות, סחרחורות, חוסר תחושה בכפות הידיים והרגלים ועוד.
התקף חרדה בדר”כ מגיע לשיא תוך 10 דקות. אז, האונה הקדמית לוקחת שליטה מהאמיגדלה- מעוררת את מערכת העצבים הפאר סימפתטית- מה שגורם לשחרור הורמון נוסף שמוריד את דופק הלב בהדרגה ומחליש את התקף החרדה.
בזמן התקף חרדה, הגוף חש בסכנה ומספיק שיהיו אירועים טראומטיים שחווינו בעבר, אלו יכולים להוות טריגר ולהניע את התקף החרדה. חשוב להדגיש כי התקפי חרדה יכולים להיות חלק מהפרעות חרדה כמו פוסט טראומה, חרדה חברתית ועוד.
אפשר להתמודד ולטפל בהתקפי חרדה. אחת מהשיטות היא ע”י טיפול CBT
טיפול CBT התנהגותי לחרדה:
- תרגול נשימה והרפיה: הטיפול באמצעותCBT מטרתו ללמוד ולתרגל כלים להפעלת שליטה פיזית ובעזרתה גם נפשית, על תחושות ומחשבות הקשורות להתקפי חרדה. הטיפול מאפשר להבין לעומק, את הסיבות הפסיכולוגיות להתקף חרדה, מלמד כיצד לתרגל בזמן התקף חרדה תרגילי נשימה, הרפיית שרירים ולאפשר לשלוט על הגוף בצורה מודעת.
- שינוי קוגניטיבי: שמטרתו שינוי וזיהוי המחשבות הנפוצות בזמן התקף החרדה כמו החשש למות והחלפת מחשבות שליליות למחשבות חיוביות.
- חשיפה לתחושות פיזיות ומצבים, אשר מניעים התקפי חרדה. כדי לזהות ולאתר אותם ולמנוע החרפה.
הניסיון מוכיח כי הטיפול ב CBT אכן מצליח “להוריד את הווליום” למנוע את ההתקפים ולהנמיך את האחיזה של החרדה בחייו של אדם.
“פחד לא יכול לפגוע בך, אבל אחיזה בו יכולה להחמיר לחרדה”
לסיכום: גם אם מעולם לא חוויתם התקף חרדה וגם אם אחד מילדכם טרם חווה, חשוב להבין מה הם הגורמים ובעיקר להבין כיצד לזהות. על מנת להיות מוכנים, גם עבורכם וגם כלפי הסביבה.
אם אתם הורים למתבגרים, או צוותי חינוך שפוגשים אותם ביום יום, זכרו שיש לכם כוח להושיט להם יד, לאתר את החרדה בטרם היא מתפרצת ומחריפה. זיהוי הוא כאמור הצעד הראשון במניעה!
אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו. כאן בהדספייס שואפים לטפל בקשיים מוקדם ככל שניתן, להעניק כלים להתמודדות, מידע או קושי שנוצר כדי לחזור במהירות לשגרת החיים. אם אתם לא בטוחים שמשהו קורה, זקוקים ליד מכוונת, הצוות שלנו מומחה בעבודה עם צעירים, בני ובנות נוער. צרו קשר | HeadSpace
