כמה פעמים שמעת את המילים- חרדת מבחנים? או ראיתם איך הילד.ה שלכם.ן נלחץ.ת מאוד לפני מבחן? בואו ננסה לעשות ביחד סדר- מה זאת חרדת מבחנים? ואיך אפשר להתמודד איתה?
בשביל להבין מה זאת חרדת מבחנים, צריך להבין מהי חרדה. חרדה היא בעצם חוסר התאמה בין התגובה של הגוף לבין הסכנה שעומדת בפנינו. החרדה מתרחשת בעקבות אמונות שמלוות אותנו (אם אני לא אצליח במבחן לא יאהבו אותי) והיא לא מביעה בהכרח איום ממשי.
הכלל הראשון בתהליך ההתמודדות- קודם כל להבין- מה עומד מאחורי החשש הגדול ממבחנים?
חרדת מבחנים היא לרוב סימפטום לחרדה יותר כללית. המבחן הוא לא מה שמפחיד- הוא מה שמבטא את הפחד. החרדה יכולה להיות מאובדן הערכה, מכישלון או מזה שלא יאהבו אותי בעקבות חוסר ההצלחה. אם נבין ממה הפחד שלנו נוכל להתחיל להתמודד איתו ולשנות את האמונה שמלווה אותנו.
הכלל השני- לתת כלים להפחתת החרדה באותו הרגע
בדרך כלל לחרדה מהמבחן יתלוו בין היתר כאבי בטן, הקאות, קשיים בשינה ובלק אאוט בזמן המבחן ובמקרים קיצוניים גם רעידות וקוצר נשימה. כל התופעות האלה מגבירות את הקושי להתרכז ובכך מגדילות את החרדה- זה בעצם מעגל שמזין את עצמו. אחד מהשלבים הראשונים להתמודד איתו היא ללמוד איך לשבור אותו.
מה יכול לעזור להפחתת חרדה?
- לספור נשימות- כל אחד.ת כמה שמתאים לו.ה
- להכין משפטי עידוד שילוו אותי- שיכניסו את המבחן לפרופורציות
- לתרגל ריכוז במה שקורה כאן ועכשיו (תרגול מניידפולנס) שעוזר לשחרר את הלחץ
- לזכור שהחרדה חולפת- אני יכול.ה לעמוד בזה
- לא לעודד פרסים- פרס הוא עוד מדד שאני עומד בו או לא והוא מכניס עוד אלמנט של לחץ
- להזכיר כל הזמן שאנחנו סומכים עלייך- שאתה עושה את ההכי טוב שלך.
הכלל השלישי- להפחית את הלחץ שלנו
אצל הרבה הורים קיים חשש שאם נקטין את חשיבות המבחן נעודד בינוניות. כשבעצם הרעיון הוא הפוך- אנחנו רוצים להכניס את המבחן לפרופורציות כדי שהילד שלנו יוכל לממש את הפוטנציאל שלו. בשביל שנוכל לעשות תהליך נכון עם הילדים שלנו חשוב שנשחרר את הלחץ שלנו מהמבחנים ונזכור שהציונים בבית הספר לא אומרים הכל על מי, מה שהוא והפוטנציאל שלו.
הכלל הרביעי- מעשים שתואמים שיח
זה בסדר לעודד הצלחה, כל עוד היא לא תנאי לאהבה ושייכות. המסרים שאנחנו מעבירים עוברים לא רק בשיח אלא גם במעשים. לא משנה כמה נאמר להם שהם מוצלחים גם אם הם לא מקבלים ציונים אבל נהפוך את האיחור לבית הספר לעניין מרכזי ודרמטי- זה לא מה שיעבור אליהם. אם נגיד להם שציונים ובית הספר זה לא הדבר היחיד שחשוב- אבל לא נאפשר ללכת לפעילות בתנועת הנוער אם לא סיימו שיעורי בית זה לא המסר שיעבור.
חשוב לא רק לומר להם נאהב אותם לא משנה מה הם יעשו- אלא גם לשנות את סדר העדיפויות בבית. לתקף את המסרים שלנו גם בהתנהגות שלנו
הכלל החמישי- לראות תהליך ולא ציון
לפעמים אנחנו מודדים רק מה הציון הסופי ולא רואים את התהליך, את המאמץ הגדול של הילד.ה. חשוב להעריך את הלמידה, ההשקעה- לתת תוקף לקושי שלהם. בשבילם- אם הם משקיעים ולא מצליחים לרצות את ההורים זה יוצר הרבה תסכול.
הכלל השישי- לבחון אתגרים שמקשים על הדרך
אם יש זלזול בלימודים- צריך לבדוק את הסיבה העמוקה לכך. עונשים, אשמה וכעס לא יפתרו את זה.
בנוסף, אם רואים שיש עוד קשיים בלימודים, שלא מודעים אליהם, חוץ ממבחן צריך לבחון את זה. לפעמים בעיה של לקות למידה שלא מודעים אליה יכולה רק להגביר את החרדה- חווית הכישלון יוצרת אשמה על משהו שאין מה לעשות איתו. במקרים של קשיים לימודיים קבלה של עזרה מתאימה יכולה להקל מאוד על הקושי ומכך גם על החרדה.
